רפואה מיטבית תחת רקטות. פורסם מחקר חדש על תפקוד אסותא אשדוד ב־7 באוקטובר המעורר ענין רב בעולם.
מחקר בינלאומי חדש על התמודדות צוותי בית החולים הציבורי אסותא אשדוד ב־7 באוקטובר מעורר ענין רב ועשוי לשמש כלי שיסייע לבתי חולים ברחבי העולם.
החוקרים מצאו כי שנים של תרגולים מקצועיים באסותא אשדוד, חלוקת תפקידים ברורה שהוטמעה מראש, עבודת צוות, גמישות תפעולית ומלר"ד ממוגן אפשרו לצוותים להמשיך להעניק טיפול רפואי רציף גם תחת ירי רקטות
רפואה מיטבית תחת רקטות. פורסם מחקר חדש על תפקוד אסותא אשדוד ב־7 באוקטובר המעורר ענין רב בעולם.
מחקר בינלאומי חדש, שפורסם בכתב העת המדעי Disaster Medicine and Public Health Preparedness, בחן את התמודדות צוותי המלר"ד בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד במהלך מתקפת ה־7 באוקטובר, וקובע כי הלקחים שנצברו בבית החולים עשויים לשמש מודל עבור בתי חולים ברחבי העולם בהתמודדות עם מלחמות ואירועי חירום מורכבים.
המחקר כבר זוכה לחשיפה בינלאומית ונסקר בכלי תקשורת מובילים, בהם JNS (Jewish News Syndicate), Jewish Chronicle, וכן בכלי תקשורת נוספים בישראל.
המחקר הובל על ידי פרופ' אדם רוז, מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית, יחד עם מקסימיליאן נרלנדר, דוקטורנט במרכז לרפואת אסונות וטראומה באוניברסיטת Linköping בשוודיה וחוקר אורח באוניברסיטה העברית וד"ר דברה ווסט, לשעבר מנהלת המלר"ד בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. במסגרת המחקר ערכו החוקרים ראיונות עומק עם אנשי צוות שפעלו במלר"ד במהלך מתקפת ה־7 באוקטובר, כאשר ניתוח הממצאים בוצע על ידי צוות החוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Linköping.
בין הממצאים המרכזיים שעלו על תפקוד צוותי אסותא אשדוד: שנים של תרגולים מקצועיים יצרו מוכנות מבצעית שאפשרה לכל איש צוות להבין באופן אינטואיטיבי את תפקידו ואת תחומי אחריותו כבר עם הפעלת תוכנית החירום. כך יכלו הצוותים להקדיש את מלוא תשומת הלב לטיפול בנפגעים ולהתמודדות עם האתגרים הבלתי צפויים של האירוע, במקום לעסוק בהפעלת הנהלים עצמם. החוקרים מציינים כי חלוקת התפקידים הברורה, עבודת הצוות, הגמישות בין בעלי התפקידים, נוכחות המנהלים בשטח והמלר"ד הממוגן אפשרו להמשיך להעניק טיפול רפואי רציף גם תחת ירי רקטות, ללא צורך בהפסקת הטיפול או בפינוי המטופלים למרחבים מוגנים.
לצד נקודות החוזקה, המחקר מציג גם המלצות לשיפור ההיערכות הלאומית, ובהן חיזוק זרימת המידע, התיאום וחלוקת הנפגעים בין גורמי הבריאות בישראל בעת מלחמה. החוקרים מדגישים כי מדובר בלקחים מערכתיים שנועדו לחזק את היערכות מערכת הבריאות כולה לאירועי קיצון עתידיים.
.
