עלייה במספר המורים למתמטיקה, מדרון חלקלק במדעים: הנתונים המטרידים של הלמ"ס

$(function(){})

מערכת החינוך בישראל מציגה שתי מגמות הפוכות לחלוטין בתחומי הליבה: הצלחה מרשימה בהרחבת הוראת המתמטיקה, לצד שחיקה מדאיגה וצווארי בקבוק חמורים בהוראת המדעים.

דו"ח מקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג תמונה מטרידה: בעוד שבתחום המתמטיקה נרשם זינוק במספר המורים והשעות, הוראת המדעים סובלת ממחסור חריף בחטיבות ובתיכונים.
במקביל, כרבע מהמורים החדשים נוטשים בתוך חמש שנים, ועשרות אחוזים מלמדים ללא הכשרה מתאימה.

אילוסטרציה בA.ן לשכה מרכזית לסטטיסטיקה
עלייה במספר המורים למתמטיקה, מדרון חלקלק במדעים: הנתונים המטרידים של הלמ"ס

דוח מקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציג תמונה מורכבת במערכת החינוך: בעוד שבתחום המתמטיקה נרשם זינוק במספר המורים והשעות, הוראת המדעים סובלת ממחסור חריף בחטיבות ובתיכונים. במקביל, כרבע מהמורים החדשים נוטשים בתוך חמש שנים, ועשרות אחוזים מלמדים ללא הכשרה מתאימה.

מערכת החינוך בישראל מציגה שתי מגמות הפוכות לחלוטין בתחומי הליבה: הצלחה מרשימה בהרחבת הוראת המתמטיקה, לצד שחיקה מדאיגה וצווארי בקבוק חמורים בהוראת המדעים.
נתונים חדשים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26) חושפים כי לצד הבשורות החיוביות במתמטיקה, מקצועות המדעים – ובראשם הפיזיקה והכימיה – נשרכים מאחור מול הגידול באוכלוסיית התלמידים.

הבשורה החיובית: המהפכה בהוראת המתמטיקה

החדשות הטובות של הדו"ח מגיעות מכיוון המתמטיקה. בעשור האחרון נרשם זינוק מרשים של כ-71% במספר המורים למתמטיקה במערכת, שהגיע ל-27,502 מורים. היקף שעות ההוראה גדל ב-53.4% והגיע לכ-415 אלף שעות.

קצב גידול המורים למתמטיקה עבר באופן משמעותי את קצב גידול התלמידים בכל שלבי החינוך. בחטיבה העליונה, למשל, מספר התלמידים גדל ב-18.3%, בעוד שמספר המורים למתמטיקה קפץ ב-30%. כתוצאה מכך נרשמה ירידה מבורכת בעומס בכיתות: ממוצע התלמידים למורה למתמטיקה ירד מ-91 ל-61 בחינוך היסודי, ומ-70 ל-48 בלבד בחטיבות הביניים.

הזווית השלילית: הוראת המדעים בנסיגה

לעומת הזינוק במתמטיקה, תחום המדעים מציג תמונה עגומה, בעיקר בחטיבות הביניים ובתיכונים. בעוד שבחינוך היסודי גדל מספר המורים למדעים ב-29.1% (מול גידול של 11.2% בתלמידים), בחטיבות הביניים נרשם גידול זעום של 0.4% בלבד בשעות ההוראה – מול קפיצה של 15.7% במספר התלמידים.

בחטיבה העליונה, מספר התלמידים גדל ב-18.3%, אך מספר המורים למדעים עלה ב-12.3% בלבד. הפער חריף במיוחד במקצועות הליבה המדעיים: בעוד שבמדעי המחשב נרשם זינוק של 47% במספר המורים, בפיזיקה עלה מספר המורים ב-16% בלבד, ובכימיה ב-27%. בפיזיקה, ממוצע התלמידים למורה אף החמיר ועלה מ-325 ל-370 תלמידים למורה.

דימום של כוח אדם: אחד מכל ארבעה מורים עוזב

מעבר למחסור במספר המורים, הדו"ח חושף שיעורי עזיבה גבוהים בקרב מורים חדשים. כרבע מהמורים החדשים למדעים נוטשים את המערכת בתוך חמש שנים מרגע כניסתם – 23.2% ביסודי ו-20.2% בחטיבת הביניים. בחטיבה העליונה המצב חמור עוד יותר: במדעי המחשב מגיע שיעור העזיבה ל-30.6% כעבור חמש שנים, ובפיזיקה ל-23.7%.

הפיל שבחדר: מורים ללא הכשרה מתאימה

נתון מדאיג נוסף נוגע לאיכות ההכשרה של צוותי ההוראה. בחינוך היסודי, רק כ-52% מהמורים המלמדים מדעים מחזיקים בהתאמה מקצועית. חמורה מכך היציבות של התופעה: כ-56% מהמורים חסרי ההתאמה ביסודי, וכ-70% בחטיבת הביניים, מלמדים מדעים במשך שלוש שנים ויותר. גם במתמטיקה, כ-60% מהמורים חסרי ההתאמה ביסודי ממשיכים ללמד את המקצוע שלוש שנים ומעלה.

בשורה התחתונה, הנתונים מראים כי המאמצים הלאומיים להרחבת הוראת המתמטיקה נשאו פרי, אך מערכת החינוך מפקירה את מקצועות המדע והטכנולוגיה, תוך הסתמכות נרחבת על מורים לא מוסמכים וקושי ממשי לשמר כוח אדם איכותי במערכת.

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה