מחאת נס ציונה אמש, העצרת ה37 מאז חידוש המחאה.
11.08.24 / 10:32
מאות התייצבו שוב ב"צומת הדמוקרטיה" לקרוא להשבת החטופים והליכה מיידית לבחירות.
נשאו דברים: ד"ר מירי מזרחי ראובני, מתנועת "החלוקים הלבנים". ולוחם המילואים שרגא טיחובר מ"אחים לנשק".
ראו דבריהם בהמשך:
להלן דבריהם בעצרת:
ד"ר מירי מזרחי ראובני, החלוקים הלבנים
אנחנו עומדים היום על הגשר בין המציאות הקשה של היום, לעתיד שיכול לבוא
הוריי ביחד עם ההורים שלכם, בנו בגופם ובנפשם את המדינה היפה שלנו,
וכעת מדינתנו קוראת לנו להציל אותה.
יש לנו 115 חטופים בשבי, חיים ומתים, רק 7 הוצלו במבצעים. כנראה שיותר מזה נהרגו על ידינו בשוגג, מעל 100,000 מפונים
יש לי מטופלים מפונים, שהכאב שלהם יוצא מהעיניים. עומד בינינו בחדר.
מה אפשר לומר לאדם שאיבד את ביתו ? שחי כמו פליט בארצו ?
מה ההשלכות הנוספות על הבריאות שלו, לא לטווח הרחוק אלא לעוד שנה ושנתיים ?
וכאלו יש מעל 100,000!
ועוד המוני פצועים, בגוף ובנפש במעגל הראשון והשני של הפגיעה .
המחיר בבריאות, ובחיים, שכולנו כציבור משלמים על התמשכות המלחמה ואי סיומה -הוא כבד.
כשיש מלחמה- כל המאמצים מתועלים אליה, ומזניחים את הבניה של המערכות, ושל העתיד.
הכלכלה נפגעה. יש גרעון תופח שעוד יחזור אלינו לתבוע את שלו. רק בחודש האחרון קוצצו 23 מליון ₪ מתקציב הבריאות ועוד כחצי מיליארד ש"ח מהתקציב להסכם המורים, המורים של הילדים שלנו.
דוח של מבקר המדינה מתאר את המחסור ברופאים, בכל התחומים: ישראל בשיעור נמוך של רופאים לעומת מדינות הOECD האחרות, והמגמה בהחמרה. רבע מהרופאים- לאחר גיל פרישה
כל זה מתורגם להתארכות תורים עבור כולנו. כמה זמן לוקח לקבוע תור לרופא מומחה בכאב, למומחה בגסטרו, לפסיכיאטר ? זה פוגע בבריאות של כולנו, ובעיקר בחלשים ביותר .
ובינתיים מה קורה לחטופים ?
מעבר לאימה לפחד מוות היום יומיים ולטרור שהם מרגישים,
הגוף שלהם מתפרק. אין לנו זמן למשחקים פוליטיים !
לפי דוח של המועצה לביטחון תזונתי שמסתמך על הנתונים של אלה שחזרו, הם סובלים מרעב, מחסור במים טריים, כל זה פוגע בתפקוד הגוף והנפש ואף עלול להוביל למוות. בגוף שלהם, מתבצעים בפועל תהליכים של פירוק ! ממש פירוק של הגוף - פירוק בפועל של העצמות, פירוק שרירים, ועוד רקמות. גם באנשים צעירים ובריאים. בגלל מחסור תזונתי, אי תזוזה והעינוי הממושך. הם הולכים וכלים. בכל יום שעובר, הסיכוי שלהם לשרוד יורד.
הממשלה מפקירה את החטופים, ופוגעת בבריאות של העם, בחוסנו, ובבטחון היהודים באשר הם, בכל העולם. אנחנו עדים למציאות שבה יש פליטים יהודיים בארץ, ויהודים בחרדה בחו"ל.
אבל לא צריך לקבל את זה. יש לנו את היכולת לבנות פה מחדש חברת מופת
ויש לנו חדשות - אנחנו כבר לא שמאל וימין- יש רוב בציבור לדרך משותפת ולמנהיגות שתאחד אותנו בשעתנו הקשה.
גם אחרי שריפה גדולה ביער, יש התחדשות וצמיחה-אפשר להביא את החטופים, להפסיק לחימה, לארגן מחדש את הכוחות, לבחור ממשלה רחבה וטובה לישראל. לחלק את הנטל החברתי והצבאי בין כולנו. כולם צריכים לשרת את החיים כאן !
המבצע הנועז הבא -צריך להיות עצירת המלחמה והחזרת החטופים כולם !
אז תביאו עוד אנשים לרחובות. אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום
גם המנהיגות הנכונה תתגבש ותעמוד מולנו ברורה וישרה.
תהיו בריאים ! אתם ובני משפחותיכם. ברכות של בריאות איתנה על ראשיכם.
שאו אותם בגאווה והביאו את כולם למערכה על החברה שלנו ועל מדינתנו האהובה.
שרגא טיחובר מ"אחים לנשק"
ערב טוב נס ציונה!
קוראים לי שרגא טיחובר ואני אזרח מודאג במדינה שנחטפה ע"י מושחת כושל שמחריב את ישראל.
אני יליד ראשון לציון, תושב יבנה ב-5 השנים האחרונות ואב לארבעה. שירתתי 35 שנים כלוחם בצנחנים, בסדיר ומילואים, מתוכן 12 שנים בהתנדבות. התנדבות אותה הפסקתי בגיל 53, עם הקמת ממשלת החורבן וההפקרה, על גלי פילוג, הסתה וקידום ההפיכה המשטרית.
כי אין צבא עם בלי דמוקרטיה וכי אין סיבה שאתנדב, אם ממילא הרוב בחר כאן במי שרואים בי בוגד, עוכר, ערב רב או צאצא של נאצים ושאר ברכות מאחדות.
מאז, המילואים שלי הם כאזרח, אח לנשק ואקטיביסט, בקרב החשוב ביותר בחיי, על עתיד המדינה והחברה, על הדמוקרטיה הישראלית, שמי שעיניו בראשו, מבין שהיא כבר פורמלית בלבד.
השבוע ציינו 10 חודשים לטבח השבעה באוקטובר ולהפקרה ואני מבקש לקרוא כאן לראש הממשלה לעשות הכל למען עסקה עכשיו. עסקה שתביא להפסקת אש מיידית, בתקווה לכל הגזרות, לשחרור כל החטופים ובהמשך לסיום המלחמה, שיקום הצפון והדרום וחזרת המפונים לביתם.
קורא לו, אבל, לא מאמין שהוא מעוניין.
בשבועות האחרונים, אנחנו עדים וביתר שאת, לקמפיין מתוכנן ומנוהל של מכונת הרעל להשחרה של ה"אחים לנשק", אנשי המחאה ומי לא. מחד, בשיטה הידועה של להכפיש את כולם, לנרמל את הטרלול ולהשקיט את מצפונם של תומכי הממשלה, כמו "כולם מושחתים" ומאידך, כפי שהיטיב לתאר נתן אשל: כי השנאה היא מה שמאחד את המחנה שלהם.
אנחנו עדים לכך, שלצידם שוב קמים מי שסייעו ושיתפו פעולה וגוזרים גזרה שווה בין אזרחים נרדפים שהתנגדו ומתנגדים להפיכה משטרית ובין מי שלא הפסיקו לרגע לקדם אותה, גם עכשיו בחסות המלחמה.
והם מסמנים קיצוניים משני הצדדים, כדי לעשות רווח פוליטי בזוי ולפרוט על סנטימנט האחדות שנוצל שוב ושוב לרעה במשך שנים, כשבפועל הם תמכו וישבו עם המשיחיים והכהניסטים באותה הממשלה.
שלשום, קיבלנו גם תזכורת לשקר של הגרעינים התורניים, שבאים בנועם בתחילה, אך, כל מטרתם לשנות את אופי הישובים אליהם הם מגיעים, לנצל את הפלורליזם והליברליות שלנו, כדי לכפות עלינו את אמונתם הקנאית.
עירית ת"א סירבה ובצדק לאפשר תפילה בהפרדה במרחב הציבורי של בירת הליברליזם הישראלי ומי ש"רק תפילה" מעניינת אותם, אירגנו מחאה ומי הגיע אם לא נערי הזוועות שרקדו ושרו שירי נקמה.
וכך, למרות שניסו בתקשורת להחביא את הכל מתחת לשטיח, הכל חוזר ל-6/10. כי מי שרואים בטבח נס גלוי ותחילתה של גאולה ומייחלים ליישב את עזה ולבנון, התאפקו קצת, אבל זה חזק מהם.
ואחרי שהסיטו מאות מיליונים מתקציבי המדינה, מכספי המיסים שאנחנו משלמים, לטובת "זהות יהודית" וכבשו את יצרם בתוך ישראל, הם חוזרים לסורם ומבקשים לכבוש את ישראל.
לא אחדות הם מבקשים, כי אם אחידות ובדרכם בלבד.
ואם יש מסר שחשוב לי שיצא מכאן היום, זה שאין לנו על מה להתנצל והסיכוי היחיד לחיים משותפים, הוא בהפרדה בין הדת למדינה, בחופש דת וחופש מדת.
אני צם ביום הכיפורים ובפסח אני אוכל כשר בלבד וללא קטניות. לא כי אני דתי ולא כי אני מאמין, אלא, כמסורת, כמנהג אבי ואביו לפניו, כחלק מיהדותי ואין לי כל בעיה עם מי שלא.
עודני מאמין בחיה ותן לחיות, אך, היום יותר מתמיד ברור לי שזה יכול להתקיים רק בדמוקרטיה מהותית וליברלית.
הם, "לא יכולים" להתפשר על אמונתם ורק אנחנו חייבים, להתחשב לשיטתם. ובכן, זה מה שעשינו במשך שנים ארוכות ורצינו מאוד להאמין בצו פיוס לאחר רצח רבין, אבל, אם מאז לקחו 20 שנה כדי להסיר את המסכות, הרי שכעת, זה לקח פחות מ-10 חודשים.
לא מדובר כאן בציונות דתית, או עוצמה יהודית, אלא, לאומנות משיחית ועליונות יהודית וגזענית והיא מאיימת עלינו, על ילדינו ועל עתידנו.
התקווה בת שנות אלפיים הייתה להיות עם חופשי בארצנו.
אני לא מאמין שאפשר לחזור לאחור וגם איני מעוניין בכך. עלינו לשאוב תקווה ממי שנמצא כאן לצידנו ולא לוותר על ערכינו. הממשלה הרעה הזו ומי שרוכב עליה לא יפלו מעצמם וזה כנראה לא יקרה כל כך מהר. היא תופל ותוחלף, אבל, אם חפצי חיים אנחנו, עלינו להציב גבולות ולא להתפשר על ערכינו, כי ההתפשרות היא שהובילה אותנו עד הלום.
עלינו לנסות למצוא את הדרך לחיים משותפים, תוך כיבוד השונות, כי אנחנו שונים, אבל, אם זה לא מתאפשר, אז בהיפרדות ולפני שיהיה מאוחר מדי, כי הדמוגרפיה בעוכרנו ורבים וטובים עוזבים כבר את הארץ ואין שום היתכנות לקיומה של מדינה יהודית תיאוקרטית, למעט בפנטזיות של מי שחותרים לכך בעזרת אשם.
