פעם שנייה בתוך שלושה חודשים?.. במחזור ל"ו מתיכון בן-גוריון מסרבים להיפרד.
נתנאלה צרפתי
15.09.26 / 16:34
אחרי יותר משני עשורים בהם כלל לא התראו, המפגש הראשון ביוני רק פתח את התיאבון.
השבוע חזרו בוגרי מחזור ל"ו מתיכון בן-גוריון בנס ציונה למסיבת המשך בויצמן 22 – והוכיחו שגיל 43 הוא רק תירוץ לקום בבוקר עם שרירים תפוסים...
פעם שנייה בתוך שלושה חודשים: במחזור ל"ו מתיכון בן-גוריון מסרבים להיפרד...
אחרי יותר משני עשורים שלא התראו, המפגש הראשון ביוני רק פתח את התיאבון. השבוע חזרו בוגרי מחזור ל"ו מתיכון בן-גוריון בנס ציונה למסיבת המשך בויצמן 22 – והוכיחו שגיל 43 הוא רק תירוץ לקום בבוקר עם שרירים תפוסים.
יוני האחרון היה אמור להיות רק תזכורת נוסטלגית קצרה. בוגרי מחזור ל"ו של תיכון בן-גוריון נפגשו למסיבת מחזור ראשונה כדי לראות מי השתנה, מי נשאר בדיוק אותו דבר, ומנין התחילו החוטיני והבלורית.
תודה ענקית על הניצוץ והארגון המעולה של הערב ההוא מגיעה לרעות לייזרין, שרית אשר, לוסי חסון ועדיאל סורג׳ון. האירוע היה מוצלח כל כך, שבמקום לסכם ב"נתראה בעוד 20 שנה", החברים תהו למה בעצם לחכות.
וכך נולד Vol. 2. ב-9 בספטמבר חזרו הבוגרים לויצמן 22 בנס ציונה – הלוקיישן שבו העבירו לא מעט שעות לפני שני עשורים. הערב התמלא בתפאורה מושקעת, מוזיקה נוסטלגית, אוכל משובח, אלכוהול והמון צחוקים. החברים רקדו כאילו הם שוב בני 18, שתו כאילו מחר אין עבודה, והתעוררו בבוקר כדי לגלות שהגוף דווקא זוכר מצוין שהם כבר בני 43.
בין הדיבורים על זה שפעם פחדו מההורים והיום מהילדים שלהם... ושפעם היו לחלקם יותר שערות על הראש ופחות במקומות אחרים…ובעיקר שמזל שאף אחד לא הסתובב עם סמארטפון בתקופה ההיא,- קרה גם משהו מרגש באמת: אנשים שלא התראו שנים חזרו לדבר, חברויות ישנות התחדשו, ולכמה שעות כולם חזרו להיות פשוט הילדים מבן-גוריון.
ומה הלאה? אחרי שתי מסיבות בתוך שלושה חודשים, נראה שמחזור ל"ו קצת איבד את הבלמים. בקצב הזה Vol. 3 מתוכנן לאוקטובר, Vol. 4 בחנוכה, ובפסח כבר תושכר וילה בקפריסין (...)
מחזור ל"ו גילה מחדש את הביחד – וכנראה שאף אחד כבר לא יצליח לכבות לו את המוזיקה.
נ.ב – מאיר קליין, החבר'ה אוהבים אותך לנצח!
