זעקת הקשישים בנס ציונה- פתחו לנו את מרכזי היום

משבר הקורונה סגר ובצדק את מרכזי היום לקשיש בנס ציונה  כבר ב15.3. אלא שלאחר חודשיים בבתיהם, עולה מהשטח זעקת הקשישים מחד והצוותים הטיפוליים מאידך- "פיתחו מחדש את מרכזי היום- תחת הגבלות כמובן" הנושא עדיין בדיון במ. הבריאות וכאן המקום להסביר מעט על המרכז וחיוניותו.

מרכז היום בנס- ציונה מופעל ע"י עמית- העמותה לרווחת האזרח הוותיק. כאשר מאז היסגרו כאמור, מעניקים לחברי המרכז שרות חלופי בבתים. כאשר עפ"י הנחיות משרד הרווחה וביטוח לאומי הטיפול בקשישי מרכז יום נשאר באחריות מרכז היום. 

אמנם רוב עובדי המרכז נמצאים בחל"ת, אך  צוות מצומצם שנותר עושה עבודת קודש.

הקשר עם קהילת הקשישים הוא יומיומי, בטלפונים, בחלוקת ארוחות חמות, בביקורים אישיים ובשיחות מקצועיות של עובדת סוציאלית מהמרכז. הקשישים זכו לקבל סלי מזון בפסח ערכת ספורט, ערכת יצירה , פשטידות, עוגות, וחלות לשבת כדי לשמח אותם .בשבועיים האחרונים עם שחרור המשק, צוות המרכז החל בביקורי בית בבתי הקשישים, במפגשים בקב' קטנות בגינות הציבוריות, למטרת הפעלה גופנית, משחקים קוגנטיביים מפגשים חברתיים ושיחות, הכל במטרה לתמוך ולעודד. 

משיחות עם הקשישים עולה מצוקה נפשית ופיזית קשה הנובעת בעיקר מבדידות. הם מדווחים על "הלכה לי שמחת החיים" , "אין לי חשק לקום בבוקר ולהתלבש", "אני ישן כל היום ובלילה ער ממחשבות". "אני קם עם געגוע והולך לישון עם געגוע.." עיקר הפגיעה בקשישים הנמצאים בירידה קוגניטיבית (חולי אלצהיימר ומחלות דומות).

הם נמצאים בחוסר שקט, המצב הפיזי והקוגניטיבי שנפגעו באים לידי ביטוי בכעסים, התפרצויות, חוסר רצון ויכולת לתפקד. בני המשפחה ועמם גם המטפל/ת הזר הצמוד נואשים ומחפשים כל דרך להחזיר את הקשיש לשגרת חיים שאבדה לו, לאחר שההסגר מזה חודשיים גרם להם דכאון וחוסר רצון ויכולת להיות פעילים.

מספרת שולה אביסרור: "התקופה של התפרצות הקורונה גרמה לי לבדידות קשה. אני עוברת מהמיטה למטבח קצת יושבת בחוץ, המצב הנפשי לא טוב, התחלתי לשכוח דברים.  אני מחכה לראות את כל החברות במרכז יום, מחכה לשיעור התעמלות, לדבר ולהיכנס לפעילויות שונות של המרכז. אנו משחקים יחד משוחחים עם עובדת סוציאלית ואחות שמסבירה לנו דברים חשובים. לא משעמם שם לרגע אחד. מקום משמח וממלא. יש שמועות שייפתח רק בעוד חודש. עוד יום נוסף זה בלתי אפשרי, איך מבקשים שנחכה עוד חודש?  הלוואי ויתחשבו בקשישים ובבדידות שאנו נמצאים ויפתחו בהקדם את המרכז יום."

חוה שיטרית ואורלי רינר :  "בימים טרופים אלה של סגר הקורונה חשנו וראינו עד כמה מרכז יום לקשיש מהווה אבן יסוד בחיי הקשישים בעירנו. אמנו, הגב' שפרה ליבשיץ, קשישה בת 91, מבלה כל בוקר משנת 2008 במרכז היום בנס ציונה. במרכז היא אוכלת, מבלה עם בני גילה ולוקחת חלק בחוגים ו/או פעילויות שונות. מרכז היום והטיפול שבו הפכו להיות משמעותי בשגרת חייה ותרמו להזדקנותה המכובדת. בימי שיש ושבת שבהם היא שוהה בבית אנו רואים עד כמה המקום חסר לה. בעקבות הסגר מ 15.3 - אמא לא מגיעה למרכז יום ושגרת חייה השתנתה ללא היכר. השינוי גרם לנסיגה משמעותית ביכולותיה. אנו מניחים שישנם קשישים בודדים רבים במצב קשה שמרכז היום הוא הישועה היחידה עבורם. הפתיחה שלו בהקדם היא הפתרון היחידי והמכבד לקשישים שעדיין שוהים בביתם.

אני מבקשת להודות לאביגיל מנהלת מרכז היום ולכל הצוות המסור במקום  אשרי העיר שביכולתה לכבד כך את האוכלוסיה הבוגרת שלה."

מנהלת מרכז יום נס ציונה הגב' אביגייל לנדסמן:

"אנו מקבלים פניות רבות של הקשישים ובני המשפחה המבקשים לחזור לשיגרה לסדר היום הקבוע. לפגוש חברים, להיות פעילים ומועילים. לאור שחרור המשק לפעילות הגיעה השעה להחזיר את הקשישים למרכז יום, לשיגרה שהם מכירים – מרכז יום בשבילם הוא ה תרומה לבדידות ולמצוקתם הנפשית . חובה על מקבלי ההחלטות בממשלה לבחון את חזרתם המידית למרכז יום שנותן להם חיים חום אהבה ושיגרה בריאה ".