קול קורא ממעמקי המדבר: מגילת ישעיהו במוזיאון ישראל - התערוכה שכל אחד חייב לראות

קול קורא ממעמקי המדבר: מגילת ישעיהו במוזיאון ישראל

מגילת ישעיהו חוזרת לתצוגה בירושלים הבנויה באולם בלה והרי וקסנר וזו כבר סיבה טובה להגיע למוזיאון שיציג אותה עד  15 בספטמבר 2026. 

לרגל שנת ה-60 למוזיאון ישראל, מוצגת לקהל למשך ארבעה חודשים בלבד מגילת ישעיהו המקורית והשלמה. המגילה, שהתגלתה במערות קומראן בים המלח ומתוארכת לשנת 125 לפני הספירה בקירוב, היא כתב-היד המקראי השלם העתיק בעולם.

זוהי הזדמנות נדירה לצפות באוצר היסטורי זה, שאורכו 7.17 מטרים. המבקרים בתערוכה ייצאו למסע מרתק: החל מסיפור הגילוי המופלא בחשכת המערה במדבר יהודה, דרך התגלגלותה של המגילה לאורך השנים, ועד לשיא – מפגש ישיר ומפעים מול המגילה השלמה בכל הדרה בהיכל הספר.

העבר והווה מי היה הנביא ישעיהו בן אמוץ?. 

ישעיהו בן אמוץ היה אחד משלושת הנביאים הגדולים בתנ"ך (לצד ירמיהו ויחזקאל), והוא פעל בממלכת יהודה במאה השמינית לפני הספירה – תקופה סוערת של תהפוכות פוליטיות ואיומים מצד האימפריה האשורית.

מגילת ישעיהו השלמה היא אחת המגילות המקוריות הראשונות שנמצאו במערה 1 בשנת 1947, והיא מייצגת דוגמה מושלמת למלאכת המחשבת שאפיינה את כותב המגילה

מתי התגלו מגילות מדבר יהודה והיכן הן מוצגות כיום?. 

מגילות מדבר יהודה התגלו בין השנים 1947 ל-1956 במערות קומראן שלחוף ים המלח. התגלית החלה באקראי על ידי רועה צאן בדואי, והובילה לחשיפתן של כ-950 מגילות ואלפי קטעי כתבי יד עתיקים. בין היתר נמצאו טקסטים מקראיים, ספרים חיצוניים וכתבים של הקהילה המקומית, המתוארכים מהמאה השלישית לפני הספירה ועד למאה הראשונה לספירה.

כיום שמורות המגילות הגנוזות בירושלים. המגילות המרכזיות והשלמות מוצגות ב"היכל הספר" שבמוזיאון ישראל, במבנה ייחודי בעל כיפה לבנה שנבנה במיוחד עבורן. שאר אלפי הקטעים שמורים ומטופלים במעבדות השימור המתקדמות של רשות העתיקות בקמפוס הלאומי לארכיאולוגיה, משם הם מונגשים לחוקרים ולציבור הרחב גם באמצעים דיגיטליים.

כיצד נכתבו מגילות מדבר יהודה ומגילת ישעיהו?

מחקר פורץ דרך משנת 2021 עשה שימוש באלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה כדי לנתח את כתב היד של מגילת ישעיהו הגנוזה. ממצאי הניתוח הממוחשב העלו כי מלאכת ההעתקה של המגילה נעשתה ככל הנראה על ידי שני סופרים שונים; למרות שסגנונות הכתיבה שלהם דומים מאוד במבט ראשון, המערכת זיהתה ביניהם הבדלים דקים אך עקביים.

גם כיום עשרות שנים לאחר גילוי המגילות ומחקר מקיף, אך אחד לא באמת יודע להגיד היכן ועל ידי מי נכתבו המגילות, 

אולם לאור בדיקות DNA שבוצעו בתחילת העשור, עלתה השערה שמגילות ים המלח נכתבו באזורים אחרים בבממלכת יהודה. כיצד הגיעו החוקרים למסקנה הזו?. 

הבדיקות הגנטיות גילו כי מרבית המגילות שנבדקו נכתבו על עורות של כבשים ועיזים. עם זאת, התגלה ממצא מפתיע במיוחד: חלק מהקטעים (כמו קטעים מסוימים של ספר ירמיהו) נכתבו על עור של פרה.

מבחינה היסטורית וגאוגרפית מדובר בגילוי דרמטי: באזור קומראן ומדבר יהודה הצחיח לא ניתן היה לגדל בקר (פרות), הדורש מרעה ירוק ושפע מים. מכאן הסיקו החוקרים באופן חד-משמעי שחלק מממגילות מדבר יהודה, וייתכן שאף מגילת ישיעוהו השלמה  לא נכתבו במדבר, אלא הובאו מן החוץ – ככל הנראה ממרכזים עירוניים באותה תקופה, כמו ירושלים.

אבל זה עדיין לא סותר את האפשרות שבמידה ומגילות מדבר יהודה נכתבו בקומראן, העורות הובאו למקום שפעל ללא מפריע. 

ואולי אין קשר בין קומראן למגילות הגנוזות ומגילת ישעיהו?. 

תאוריה מציעה זווית ראייה נוספת. לפי טועניה, בין מגילות מדבר יהודה לבין האתר בקומראן אין קשר. הם מציעים לראות באתר קומראן ובמערות סביבו שני אתרים נפרדים שלא היה ביניהם קשר. 

מדוע מגילות קומראן השתמרו שנים רבות כל כך?. סוד הדיו של מגילות מדבר יהודה 

הדיו שבו השתמשו הסופרים, כותבי מגילות ים המלח הגנוזות, היה ברובו דיו פחם שחור (פיח מעורבב עם שרף עצים או מים). דיו זה אינו מכיל ברזל, מה שתרם להשתמרותו מבלי לאכול את הקלף לאורך אלפי השנים. במקרים בודדים נמצא שימוש קל בדיו אדום לציון כותרות או פסקאות חדשות. 

גם זה כתוב במגילת ישעיהו השלמה?. ציטוטים מישעיהו

מגילת ישעיהו (ובכלל, ספר ישעיהו) היא אחד המקורות העשירים ביותר בשפה העברית למטבעות לשון, ביטויים ודימויים המלווים אותנו עד היום – הן בשפה המדוברת והן בספרות ובפוליטיקה. נבואותיו של ישעיהו מתאפיינות בשפה שירית, עוצמתית וציורית במיוחד.

להלן כמה מהמשפטים והביטויים המפורסמים ביותר מתוך הספר שהפכו לנכס צאן ברזל בעברית:

"וְכִתְּתוּ חַרְבֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (פרק ב', פסוק ד')

בימינו: סמל אוניברסלי לשלום, פירוק נשק והפיכת משאבי מלחמה לצרכי חקלאות ובנייה.

"לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (פרק ב', פסוק ד')

בימינו: משפט שגור המבטא תקווה לשלום נצחי (חקוק גם על חומת הבניין של ארגון האו"ם בניו יורק).

"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ" (פרק י"א, פסוק ו')

בימינו: ביטוי המתאר מצב אוטופי של פיוס ודו-קיום בין יריבים מושבעים או הפכים גמורים.

ואולי לא היו הדברים מעולם?. האיסאיים שאף אחד לא פגש, לא השאירו עדות לקיומם ואולי לא כתבו את מגילות מדבר יהודה

האיסיים, לפ היסטורנים עתיקים אך ללא כל הכוכחה ממשית, היו כת יהודית סגפנית וייחודית שפרחה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס ועד המאה ה-1 לספירה). עיקר הידע עליהם מגיע מכתביהם של היסטוריונים בני התקופה, ובראשם הפילוסוף היהודי-אלכסנדרוני פילון, ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן, וכמובן יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

פילון הדגיש בכתביו את אופיים המוסרי והרוחני של בני כת האיסאיים שלכאורה כתבו את מגילות ים המלח.  את דחיית חיי המותרות ואת הבעלות המשותפת על הרכוש. יוספוס פלביוס, שתיאר אותם בהרחבה לצד הפרושים והצדוקים, פירט על אורח חייהם השיתופי והקפדני: הם חיו בחבורות מבודדות (רבים מזהים אותם עם תושבי קומראן במדבר יהודה), דגלו בטהרה קיצונית ובטבילות תכופות ( באתר קומראן ישנו מקווה מרשים),

שמרו על סודיות מוחלטת לגבי תורתם, והקדישו את חייהם ללימוד כתבי הקודש ולעבודה פיזית כפי שבא לידי ביטוי במגילת סרך היחד .

מכתבי פילון ועד יוספוס, מצטיירת דמותה של קבוצה אידיאליסטית שבחרה לפרוש מהזרם המרכזי בירושלים כדי לקיים חיי קדושה מוחלטים.

כיום במחקר מקובל לראות את כותבי מגילות מדבר יהודה ככוהנים בני צדק שנאלצו להעתיק את מקומם לקומראן, הרחק מזרם הפרושים שהשתלט על ממלכת יהודה והיהודים.