|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עוז סימינובסקי, הנמצא עתה בעזה וכותב משם , הינו מילואימניק דתי ממובילי "צעדת הגיוס". פובליציסט ימני דעתן, שדעותיו המקוריות שפורסמו כאן בעבר - בהחלט שוות קריאה.
במאמר מרתק נוסף הוא כותב על מה שמתחולל שם והוא בהחלט מנסה, מנקודת ראותו, להכניס הגיון למה שנדמה כשיגעון...
לא, אין לו אמון יתר בממשלה ושיקוליה, אך עדיין הוא חושב שמהלכי צה"ל כן יכולים להוכיח את עצמם מול חמאס המוכה, אם לא ייעצרו בשל "קמפיין ההרעבה" שהוא מייחס לקטאר..
והוא מבקש: שתפו את הפוסט הזה בפרצופו של כל מיואש, הפיחו איתו תקווה בתשושים, תנו אותו ללוחמים שמרגישים שאנחנו רק נכנסים ויוצאים מבתים רנדומליים כבר שנתיים. תנו אותו לאימהות של לוחמים.
|
|
|
|
בתחילה קנצלר גרמניה הצהיר - "ישראל עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו", עכשיו התדמית שלנו היא הגרועה ביותר מאז קום המדינה ולמעשה ישראל הפכה למדינה הכי שנואה בעולם והחמאס הקיצוני, לאהוד ביותר מאז היווסדו.
ההזנחה הפושעת של ההסברה העולמית מצד ממשלת ישראל, יצרה נזק בלתי הפיך למדינה, לכלכלה ולכל אחד מתושביה, הזעם כלפינו בעולם הוא עצום בניגוד גמור לאמת ולמציאות, אבל הממשלה במקום לגייס את מיטב המוחות בישראל ובעולם למטרת ניצחון במלחמת ההסברה, עסוקה בלטנף על הטייסים, הרמטכלים, על המפגינים, בתי המשפט ועוד במקום להפנות את כל הטוב הזה לקאטר שמפעילה את רשת אלג'זירה בכל העוצמה נגדנו ומשמשת כמקור ההפצה העיקרי נגד ישראל.
ישראל מגיבה להתקפות נגדה - חלש מאוד, מעט מאוד ומאוחר מאוד.
הקטסטרופה של ההסברה כל כך גדולה עד שנתניהו נאלץ השבוע להתקפל, לעצור את הלחימה בלי כל תמורה ולהצניח מזון מהאוויר לתושבי עזה.
בחמאס מבסוטים, אין להם לאן למהר עם שחרור החטופים, כל יום שעובר הוא עוד נזק לתדמיתה של ישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היהדות. סבלנית ומנחמת, מחכה לרגע שלה. גם אם מעולם לא דרכת בבית כנסת, בצמתים הכי משמעותיים – לידה, מוות, כאלה – תפגוש אותה.
אתה לא היחיד בצרה, היא פורסת אליך ידיים. זה מה שקורה כבר דורות. תרים ראש. למעלה, תחת או מעל השמש, יש מישהו עם תוכניות. בספר העתיק שהשאיר, עמוד ככה וככה, יש הוראות.
ב-7 באוקטובר היינו בצומת משמעותי כזה. ואז, שוב ושוב. יותר ויותר נזקקו לדת. לנחמה, לוודאות, לנקודת האחיזה שהיא מציעה. לפרספקטיבה. אפילו לשגרה.
זו הייתה יכולה להיות שעתה הגדולה לקירוב לבבות. לשיכוך כאבים. לחיבור. לתקווה. למתן דוגמה לערבות, בדיוק כמו שעושים אנשי זק"א. לאיחוד בין שבטי העם. לאמונה.
אבל...
|
|
|
|
|
|
|
יופי של מלחמה, יופי של תכנית, יופי של כלכלה, יופי של מילואימניקים, יופי של ניצחון, יופי של אהבה ותמיכה וגאווה, יופי יופי יופי...
ככה זה כשמקיימים מסיבת עיתונאים פעם בחצי שנה. יש זמן להנדס את הארוע לעילא ולעילא, להיות נינוח, זחוח, משועשע ולשחק בעיתונאים, לא לפני שדואגים להציב שם 70% עיתונאי חצר וימניים. כמובן כדי להרגיש בבית. זה הרי הכרחי לביטחון העצמי. שלא יהיה עליהום חס ושלום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זהירות, כתבה מוטית ורגשית לחלוטין !
לא יאומן, גם עירנו שבראשה לא עומד "יהלום", זכתה אתמול לביקור מינסטריאלי חשאי משום מה, של שרת הטקסים והתחבורה רגב, שגררה עימה את מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל רכבת ישראל, מנכ"לית נתיבי איילון ומנכ"ל הרלב"ד, לדיון שבסופו אישרה מיידית הארכת 2 קוי אוטובוס לעבר תחנת הרכבת ברחובות....
אה, רגב גם הבטיחה לזרז תקצוב להרחבת כביש 4315 לעבר תחנת הרכבת בבאר יעקב, דרישה חיונית שמונחת על השולחן כבר עשור לפחות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אומרת:
הלילה הזה, האחרון לשנת תשפ"ד, שיקף את השנה הזו כולה, כמו רצה להזכיר לנו שהשנה הועלינו בעל כורחנו על רכבת הרים לבעלי לב חזק ומאז אנחנו דוהרים אל האופק, ובדרך נכנסים למנהרות אימים, חולפים על פני שדות קטל, שומעים על עוד אחד שנקטף, ואז יוצאים למרחב שטוף שמש, צחוק ילדים, מצהלות חתנים, וחווים שמחה שבה הלב גואה מאושר. ואז כמה דקות שגרה כדי לנשום בקצב רגיל ושוב דהרה.
ואחרי כל מה שחווינו השנה גדלה ההבנה כמה אנחנו אפסיים וכמה המלך שלנו גדול.
ברצותו - צבא חכם ומוכשר מוכה בסנוורים, ברצותו - אותו צבא מפגין ביצועים מרהיבים.
ברצותו - יומנו טרוד ועמוס, ברצותו - ברוך ורגוע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגיב על "חגיגת הפורים" באולפן "הפטריוטים":
אין לנו אפילו לא שמץ של תלונה כלפי מי שכן חגגו את פורים כפי שראו לנכון. מה שכן, נראה שיש מי שמנסים לקשור את חגיגות פורים עם שמחת הניצחון המדומה. כי לכאורה אם לא נשמח, לא ניראה מנצחים, אם לא נחגוג אנחנו מוותרים על הניצחון המוחלט. אז הנה, זה בשבילך, ינון מגל היקר: אנחנו הפסדנו. במלחמה הזו הפסדנו, בדיוק כמו שבמלחמת יום הכיפורים, לפני 50 שנה, הפסדנו. למרות הניצחון הצבאי המפואר לכל הדעות, המלחמה ההיא נתפסת בתודעה הלאומית כאסון נוראי, וטוב שכך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה קרה לנו,על מה אנחנו מצטדקים, על מה אנחנו נסערים, מי האויב שלנו, על מה ולמה אנחנו במלחמה מבית ,מה.. השתגענו?
אבי שעלה ב"אלטלנה" ונפצע במלחמת השחרור ואימי האחות הרחמניה ניצולת השואה, גידלוני בדימונה מתוך בחירה ואידיאולוגיה של הפרחת השממה. וכן, בעלי טייס "פריבילג" לשעבר לאחר 46 שנות שרות ולחימה. ועתה אני צריכה להצטדק?
אני לא יכולה יותר לעמוד בצד !!!
אני חייבת לצעוק ולדאוג לטל, אלון, ויובל, לדניאל ,ליה ונטע, לאביב ולאדם נכדינו!
שיהיה להם בית, שתהיה להם מדינה. כמו שסבא מרק וסבתא לאה חלמו ,נלחמו ובנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
