|
|
|
בקשת החנינה של נתניהו והסירטון בו פנה לעם בנושא, הינה תמצית מזוקקת של אישיותו הנכלולית של בנימין נתניהו. מאחרי המילים המרטיטות לבבות (תמימים..) ,קול הבריטון הסמכותי והמימיקה הנחרצת, מסתתרות מניפולטיביות, ציניות, התקרבנות ובריחה מאחריות, ברמה שטרם נראתה בהיסטוריה הישראלית ואולי אף העולמית.
שנתיים לאחר האסון הכבד ביותר שידע העם היהודי מאז השואה, כשהוא אחז בהגה, מעז נתניהו לבקש תקדים היסטורי: ביטול משפטו הפלילי בעודו מכהן, תוך עיוות מוחלט של מוסד החנינה עצמו. ואף מעז לטעון כי החנינה חשובה לנו, לא לו..
מי שחולל את השסע העמוק ביותר בחברה הישראלית וגרר אותנו למלחמת אזרחים בהתהוות, מציע כעת "עסקה": אם הנשיא יפטור אותו ממשפטו, הוא יואיל בטובו לעצור את מסע ההרס של מערכות החוק והתקשורת,
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אומר רק זאת, האמנים צודקים ברוב דבריהם, מלבד בייחוס תוצאות מחדלים ארגוניים ופיקודיים וכמובן כשל מנהיגותי ל"מדיניות" כלשהי. ונכון, החתימה דורשת אומץ, כי חלקם עלולים לשלם על כך מחיר כלכלי.
ומאידך, לעידן עמדי מותר לחשוב אחרת, והבעיה של מרבית תוקפיו איננה הסגנון שלו, אלא חוסר היושר והצביעות שלהם, בעיקר כשהם טוענים שהוא בסך הכל רוצה למכור כרטיסים... כי כידוע השכל הישר וההגיון הינם נחלתו של צד אחד בלבד.
תגידו, מה קרה לצבע האפור?. זהו, נגמר. יש רק שחור ולבן?
|
|
עוז סימינובסקי, הנמצא עתה בעזה וכותב משם , הינו מילואימניק דתי ממובילי "צעדת הגיוס". פובליציסט ימני דעתן, שדעותיו המקוריות שפורסמו כאן בעבר - בהחלט שוות קריאה.
במאמר מרתק נוסף הוא כותב על מה שמתחולל שם והוא בהחלט מנסה, מנקודת ראותו, להכניס הגיון למה שנדמה כשיגעון...
לא, אין לו אמון יתר בממשלה ושיקוליה, אך עדיין הוא חושב שמהלכי צה"ל כן יכולים להוכיח את עצמם מול חמאס המוכה, אם לא ייעצרו בשל "קמפיין ההרעבה" שהוא מייחס לקטאר..
והוא מבקש: שתפו את הפוסט הזה בפרצופו של כל מיואש, הפיחו איתו תקווה בתשושים, תנו אותו ללוחמים שמרגישים שאנחנו רק נכנסים ויוצאים מבתים רנדומליים כבר שנתיים. תנו אותו לאימהות של לוחמים.
|
|
|
|
בתחילה קנצלר גרמניה הצהיר - "ישראל עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו", עכשיו התדמית שלנו היא הגרועה ביותר מאז קום המדינה ולמעשה ישראל הפכה למדינה הכי שנואה בעולם והחמאס הקיצוני, לאהוד ביותר מאז היווסדו.
ההזנחה הפושעת של ההסברה העולמית מצד ממשלת ישראל, יצרה נזק בלתי הפיך למדינה, לכלכלה ולכל אחד מתושביה, הזעם כלפינו בעולם הוא עצום בניגוד גמור לאמת ולמציאות, אבל הממשלה במקום לגייס את מיטב המוחות בישראל ובעולם למטרת ניצחון במלחמת ההסברה, עסוקה בלטנף על הטייסים, הרמטכלים, על המפגינים, בתי המשפט ועוד במקום להפנות את כל הטוב הזה לקאטר שמפעילה את רשת אלג'זירה בכל העוצמה נגדנו ומשמשת כמקור ההפצה העיקרי נגד ישראל.
ישראל מגיבה להתקפות נגדה - חלש מאוד, מעט מאוד ומאוחר מאוד.
הקטסטרופה של ההסברה כל כך גדולה עד שנתניהו נאלץ השבוע להתקפל, לעצור את הלחימה בלי כל תמורה ולהצניח מזון מהאוויר לתושבי עזה.
בחמאס מבסוטים, אין להם לאן למהר עם שחרור החטופים, כל יום שעובר הוא עוד נזק לתדמיתה של ישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היהדות. סבלנית ומנחמת, מחכה לרגע שלה. גם אם מעולם לא דרכת בבית כנסת, בצמתים הכי משמעותיים – לידה, מוות, כאלה – תפגוש אותה.
אתה לא היחיד בצרה, היא פורסת אליך ידיים. זה מה שקורה כבר דורות. תרים ראש. למעלה, תחת או מעל השמש, יש מישהו עם תוכניות. בספר העתיק שהשאיר, עמוד ככה וככה, יש הוראות.
ב-7 באוקטובר היינו בצומת משמעותי כזה. ואז, שוב ושוב. יותר ויותר נזקקו לדת. לנחמה, לוודאות, לנקודת האחיזה שהיא מציעה. לפרספקטיבה. אפילו לשגרה.
זו הייתה יכולה להיות שעתה הגדולה לקירוב לבבות. לשיכוך כאבים. לחיבור. לתקווה. למתן דוגמה לערבות, בדיוק כמו שעושים אנשי זק"א. לאיחוד בין שבטי העם. לאמונה.
אבל...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סנקציות כלכליות על חרדים יביאו להתגייסות משמעותית? הצחקתם אותי...
תפנימו, מרבית החרדים לא ירוצו להתגייס בשל סנקציות כלכליות, כי הלהט האמוני מחד וסכנת הסנקציה החברתית והנידוי בקהילה - משפיעים יותר !
מאידך, כיום, נער חילוני שלא התייצב, מוכרז כ"עריק" והולך לכלא, גם אם הוא מונע מאידיאולוגיה או אמונה כלשהי. בעוד שהחרדי המונע מאמונה כי תורתו חשובה יותר מכל, או מציות לרבניו, מוגן והחוק אינו נאכף עליו - לזאת ייקרא אפליה !
ואם מדובר בערבי, הוא כלל לא נדרש לתרום משהו לארץ בה הוא חי... אפילו לא בשרות לאומי בקהילה שלו !
ולכן נדרשת מ ה פ י כ ה , ביוזמה משותפת של המפלגות הציוניות. יוזמה שתביא לשוויון ללא כפיה וללא אפליות ופגיעה בדמוקרטיה.
הצעה שלדעתי תזכה לרוב משמעותי בעם, אם וכאשר תהיה נושא מרכזי בבחירות, כי תביא גם לשוויון מסויים בנטל וגם תעמיד גם את הלא משרתים כיום ואת מנהיגיהם, בפני דילמה לא פשוטה.
ראו הרחבה:
|
|
|
|
|
|
יופי של מלחמה, יופי של תכנית, יופי של כלכלה, יופי של מילואימניקים, יופי של ניצחון, יופי של אהבה ותמיכה וגאווה, יופי יופי יופי...
ככה זה כשמקיימים מסיבת עיתונאים פעם בחצי שנה. יש זמן להנדס את הארוע לעילא ולעילא, להיות נינוח, זחוח, משועשע ולשחק בעיתונאים, לא לפני שדואגים להציב שם 70% עיתונאי חצר וימניים. כמובן כדי להרגיש בבית. זה הרי הכרחי לביטחון העצמי. שלא יהיה עליהום חס ושלום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זהירות, כתבה מוטית ורגשית לחלוטין !
לא יאומן, גם עירנו שבראשה לא עומד "יהלום", זכתה אתמול לביקור מינסטריאלי חשאי משום מה, של שרת הטקסים והתחבורה רגב, שגררה עימה את מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל רכבת ישראל, מנכ"לית נתיבי איילון ומנכ"ל הרלב"ד, לדיון שבסופו אישרה מיידית הארכת 2 קוי אוטובוס לעבר תחנת הרכבת ברחובות....
אה, רגב גם הבטיחה לזרז תקצוב להרחבת כביש 4315 לעבר תחנת הרכבת בבאר יעקב, דרישה חיונית שמונחת על השולחן כבר עשור לפחות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היום יום הולדתה ה75, של רחל אליאור. פרופסור למחשבת ישראל, חוקרת וכותבת.
מעולם לא נתקלתי באדם בעל ידע כה מקיף ורב גווני כמו זה האצור במוחה. יהדות, ספרות, אמנות, היסטוריה - בכל אלו בקיאותה מפליאה ועוד יותר יכולתה לארוג משלל החוטים האצורים בזכרונה, שטיחים מדהימים של תובנות והארות בנושאים רב תחומיים. "שטיחים" שאתה מביט בהם שוב ושוב ומזהה כל פעם עוד ועוד תמונות קטנות המשתלבות לפסיפס מדהים.
היא בעלת דעות בהירות ומעוררות מחשבה, כולל בנושאים שעל הפרק, גם בזכות הידיעות הרבות המבססות אותן. ואני, פשוטו כמשמעו, מעריץ אותה...
ראו עוד ואני בטוח כי תודו לי :
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שי גולדן הינו דמות מעניינת ומי שגדל בערוגות השמאל, אך בחר להתמקם דווקא בערוץ 14 ואף הביע בעבר לא פעם תמיכה בנתניהו. אלא שהוא גם היחידי שם שמעז לקרוא לילד בשמו...
ראו ציטוט וקיראו הכל, מומלץ !
"אתה הולך ברחוב, פוגש אותך מישהו, מכה אותך עד עילפון ואז מסיע אותך לבית החולים ומשאיר אותך בכניסה. בערב, אתה שוכב בטיפול נמרץ, חצי מת, מחובר כולך לצינוריות ומגובס בכל חלקי הגוף, ואתה צופה בו בטלוויזיה מספר כיצד הציל את חייך כשהסיע אותך לבית החולים, ואז הוא מבקש מהמראיין שייפנה אליו החל מעכשיו בתואר ״מציל החיים הגיבור״. תגיד, אתה רציני?"...
|
|
|
|
השבוע לפני שנה, 80 שנה לאחר השואה, חשנו כאילו שואה נוספת באה עלינו. והחרדה הזו לא בקלות תישכח.
ולכן בחרתי הפעם, במקום לצטט מהמקורות ולכתוב על אחדות מדומיינת, לשוב אל הפואמה הנוקבת, שנכתבה במקור באידיש. ולצטט תחילה מתוכה קטע שכאילו נאמר ע"י אם/אב שכולים בני ימינו.
קטע שאולי יגרום לכם לקוראה כולה, למרות אורכה. והיה זה שכרי.
לֹא אֲנִי אַכֶּה עַל חֵטְא, קַיָּמִים הַחוֹטְאִים.
מָה יָכוֹל אֲנִי לְאַבֵּד יוֹתֵר, וּמָה יָכוֹל אֲנִי לְהַרְוִיחַ,
כַּאֲשֶׁר עֵינִי הַכְּבוּיָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת עוֹד לַחָה וּבוֹהֶקֶת?
לְעִוֵּר הָפַכְתִּי, מוֹחי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא דָּבָר
וְאֶת בְּנִי הַבְּכוֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ, הֵיכָן אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הָאוֹר בָּעוֹלָם, כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ
לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת..
מְנַשֵּׁק הָיִיתִי בְּשִׂמְחָה אֶת סִמְטָאוֹת הַגֵּיהִנּוֹם
וְשַׁלְוָה שְׁקֵטָה הָיְתָה צוֹמַחַת בִּמְקוֹם כַּעַס עָצוּר…
|
|
|
|
אומרת:
הלילה הזה, האחרון לשנת תשפ"ד, שיקף את השנה הזו כולה, כמו רצה להזכיר לנו שהשנה הועלינו בעל כורחנו על רכבת הרים לבעלי לב חזק ומאז אנחנו דוהרים אל האופק, ובדרך נכנסים למנהרות אימים, חולפים על פני שדות קטל, שומעים על עוד אחד שנקטף, ואז יוצאים למרחב שטוף שמש, צחוק ילדים, מצהלות חתנים, וחווים שמחה שבה הלב גואה מאושר. ואז כמה דקות שגרה כדי לנשום בקצב רגיל ושוב דהרה.
ואחרי כל מה שחווינו השנה גדלה ההבנה כמה אנחנו אפסיים וכמה המלך שלנו גדול.
ברצותו - צבא חכם ומוכשר מוכה בסנוורים, ברצותו - אותו צבא מפגין ביצועים מרהיבים.
ברצותו - יומנו טרוד ועמוס, ברצותו - ברוך ורגוע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
